סיגל מיארה

עמידות לאינסולין -המגפה האמיתית :

זה הנושא החשוב ביותר שאי פעם כתבתי עליו, ובעיית הבריאות המטרידה ביותר שאנו מתמודדים איתה היום-למעשה זאת המגיפה אמיתית !!!

שלושת הפוסטים הבאים יעסקו גם הם בנושא מזוויות נוספות .

עמידות לאינסולין היא מחלה הורמונלית שקטה, ויריית הפתיחה למחלות קשות רבות שפוגעות באיכות החיים ואף גורמות למוות, בממדים של מגפה עולמית.

עמידות לאינסולין מתחילה 10-15 שנה לפני המחלות שהיא הטריגר שלהן, הדרך היחידה לגלות אותה כדי לעשות צעדי מניעה -היא לבדוק רמות אינסולין בדם.

הדרך היחידה לעצור אותה -היא חינוך מחדש לתזונה טבעית ואורח חיים בריא. (אבל מול האינטרס הכלכלי של חברות התרופות וחברות המזון, אין סיכוי שזה יקרה ).

למעשה למרות חשיבותה הרבה, עמידות לאינסולין והזיהוי המוקדם שלה זוכים להתעלמות מוחלטת מהממסד הרפואי !

אינסולין קיים משחר קיומנו . אז איך זה ש?

1. ב-100 שנה האחרונות 3/4 מאוכלוסיית העולם הפכה להיות עמידה לאינסולין?

2. איך זה שמחלות כמו לחץ דם, כולסטרול גבוה, סוכרת, דמנציה , סרטן .... הפכו להיות מחלות שבשגרה ,כשלפני 100 שנה הספרות הרפואית תיארה אותן כמחלות נדירות מאוד?

3. למה חיות בטבע לא סובלות מעמידות לאינסולין ?

לעומתן, חיות בית, שהמזון שלהם תלוי בנו, מפתחות גם הן עמידות לאינסולין?

התשובה :

תזונה, תזונה ,תזונה וסגנון חיים

מהו אינסולין ומה תפקידו?

אינסולין הוא הורמון שמיוצר ע"י תאי הבטא בלבלב,

תפקידו, בין היתר, לשמור על רמת סוכר קבועה בדם. הוא עושה זאת ע"י הכנסת גלוקוז מהדם לתאים. כמו כן הוא מכניס נוטריאנטים נוספים לתאים כמו חלבונים מינרלים וכו...

אינסולין הוא הורמון אנבולי, כלומר הורמון אוגר אנרגיה. כשיש עודפי גלוקוז בדם, אינסולין הופך אותם לשומן = טריגליצרידים .

כשאינסולין נוכח בדם הוא "נועל" את מנגנוני שריפת האנרגיה והגוף לא יכול לעשות שימוש במאגרי השומן שלו.

כלומר הגוף יכול להיות באחד משני המצבים הבאים:

אגירת שומן או שריפת שומן = אין גם וגם!

הלבלב מייצר אינסולין בתגובה ל:

אכילה

אכילת פחמימות ועמילנים -עליה חדה של אינסולין .

אכילת חלבונים – עליה מתונה של אינסולין .

אכילת שומנים -עליה קטנה עד כמעט בכלל לא של אינסולין.

כלומר כמות האינסולין המופרשת משתנה בכל ארוחה לפי הרכב הארוחה.

מאחר ואינסולין הוא ההורמון היחיד שמניע את הגוף לאגור שומן :

המזון שיעודד הפרשת אינסולין גבוהה ביותר -יהיה המזון המשמין ביותר – פחמימות

המזון שגורם להפרשת אינסולין הכי נמוכה – יהיה המזון הכי לא משמין – שומן

כשלמעשה כל השנים אמרו לנו בדיוק ההפך וזה השתרש עד כדי רמה של שטיפת מוח!!!

מהי עמידות לאינסולין ?

בדיוק כמו שזה נשמע – הגוף מפתח עמידות /סבילות לאינסולין

או במילים פשוטות :

למרות שאינסולין נמצא בדם בכמות גדולה, התאים לא מגיבים אליו ולא פותחים את המעברים לכניסת סוכר ונוטריאנטים.

עודף גלוקוז בדם, מרקיב איברים ונימי דם קטנים. כיוון שכך, הגוף הופך

את הסוכר העודף, שנשאר בדם, לטריגליצרידים=לשומנים בדם.

התאים בינתים, נמצאים במצב של הרעבה, ומאותתים ללא הרף על רעב באמצעות גרלין, הורמון הרעב.

גרלין מעורר דחף בלתי נשלט לאכול ,בד"כ בצורת קרייבינג למתוקים.

כתוצאה בתאים חסרים בחומרי הזנה חשובים ומשם חולי הוא בלתי נמנע.

זאת למרות שיש לכל אחד מאתנו בין אלפי קלוריות (באדם רזה) למאות אלפי קלוריות (באדם שמן) שאגורים בצורת שומן .

מהם הגורמים לעמידות לאינסולין ?

ב-150 השנים האחרונות, מאז מהפכת המזון התעשייתית, המזון שלנו השתנה ללא הכר.

לגוף שלנו נדרשות עשרות אלפי שנים כדי להשתנות, לכן בפרק זמן של 150 שנה, הגוף שלנו לא השתנה בכלל, לא הייתה לו את היכולת לעשות אדפטציה=התאמה בפרק זמן כל כך קצר, לשינוי התזונתי .

אנחנו אוכלים פי 30 יותר פחמימות סוכרים ועמילנים מבשנים קודמות.

אוכל מתועש מועשר בסוכר כדי להוסיף טעם, ולהגדיל צריכה. חברות המזון הגדולות, יודעות שסוכר ממכר!!

רובינו אוכלים 5-6 ארוחות ביום, חלק מהאנשים מנשנש לאורך היום, שיטת אכילה שגורמת להפרשה בלתי פוסקת של אינסולין .

לאדם הממוצע בימינו נדרשת כמות כפולה של אינסולין בהשוואה למקבילו לפני 150 שנה, כדי לשמור על אותה רמת סוכר בדם. כלומר כולנו ללא יוצא מן הכלל עמידים לאינסולין ברמה בנונית ביחס לאנשים שחיו פה לפני 150 שנה.

איך זה קרה?

1. עליה חסרת תקדים בצריכת סוכר מאז שנות ה-50-60.

בטבע יש סוכר בעיקר בירקות, פירות וחלב.

כבני אדם, למדנו למצות סוכר בצורה תעשייתית מצמחים: לטחון, לסחוט, להלבין ולהפוך את הסוכר לזמין וזול.

זה התרחש במקביל לתהליך שגוי -של זיהוי שומן כגורם למחלות לב. התחילו לייצר מוצרים דלי שומן וכדי לפצות על הטעם שאבד הוסיפו סוכר.

גלוקוז היא מולקולת הבסיס של כל קבוצת המולקולות שנקראות "פחמימות". כל מוצר מתועש מכיל סוג כזה או אחר של סוכר ומוסווה בשמות שונים כמו : סוכר, לקטוז, סוכלרוז, מלטוז, דקסטרוז, עמילן, סירופ תירס, דבש, כמו כן פרוקטוז שנמצא בפירות.

הסוכר התעשייתי (זה שיש לרובינו בבית) הוא צרה כפולה, כי הוא מכיל 50% גלוקוז ו50% פרוקטוז.

בעוד שהגלוקוז זמין ומנוצל ע"י כל תא ותא בגוף, הפרוקטוז הוא צרה אמתית -האיבר היחיד שיכול להפוך אותו לשמיש עבור הגוף הוא הכבד. הכבד הוא האיבר העסוק ביותר של מערכת העיכול יש לו מאות תפקידים .ריבוי פרוקטוז בתזונה הוא הגורם הישיר לכבד שומני. אחד מהסממנים העיקריים לתנגודת אינסולין – קיים גם אצל אנשים רזים !!!! ולכן הוא מאוד מבלבל.

לא השומן החיצוני הוא המסוכן אלא השומן הפנימי, זה שמצטבר סביב האיברים הפנימיים -הוא זה שנגרם ע"י עמידות לאינסולין.

מי שמפטם אווזים יודע, שכל מה שצריך לעשות כדי לגרום לכבד שלהם לגדול, זה לדחוף להם צינור ישיר לקיבה עם כמויות של HFCS- סירופ תירס עשיר פרוקטוז.- והנה לך, כבד שומני .

אחד הדברים הכי מסוכנים בהקשר זה הם מיצי פירות טבעיים. ללא הסיבים של הפרי, המיץ הוא סוכר טהור! אין הבדל בכמות הסוכר שיש כוס מיץ תפוזים סחוט טרי, לכוס קולה !!!

זה מסוכן כי זה משווק כמזון בריאות -בכל עיר שמכבדת את עצמה בעולם תמצאו דוכני "בריאות"- מיצי פירות טריים ( עם מיצי ירקות ירוקים -אין בעיה ).שלא לדבר על מיץ תפוזים טרי סחוט שהשתרש כמשקה בוקר האולטמטיבי .

עכשיו תדמיינו ילד שקם בבוקר שותה כוס מיץ תפוזים ,אוכל קערת קורנפלקס וחלב ולוקח כריך לבית הספר – הוא מתחיל את היום עם 20 כפיות סוכר בגוף ! -הדבר העצוב הוא שזאת שגרת האכילה של כמעט כל ילד במדינות המפותחות.

חומר למחשבה:

אלכוהול הוא מקור מעולה לאנרגיה שלא מכיל חומרי בנין לגוף בדיוק כמו סוכר!!!!

הוא ממכר וגורם לנזקים בריאותיים בדיוק כמו סוכר !!!

אם כך – למה סוכר לא מוגבל לשימוש בגיל ובכמות בדיוק כמו אלכוהול ?

2. עמילנים -קמחים -בגוף הם מיד הופכים לגלוקוז.

בטבע יש עמילן : באורז , דגנים בננות ותפו"א .

למדנו להפוך אותם לקמח -והגדלנו בכך משמעותית את כמות העמילנים שאנחנו צורכים.

כשאנחנו צורכים מוצר שעשוי מקמח חיטה לדוגמה, כמות הגלוקוז בו עצומה, לעומת אכילת חיטה במצבה הטבעי.

התוצאה עליה חדה של אינסולין שגורמת לגוף להיכנס למצב של אגירת שומן.

בנוסף, החיטה הקדומה והחיטה של היום שונות במבנה הגנטי שלהם, ההשלכות הבריאותיות קשות יותר ויותר צליאקים ורגישים לגלוטן. הגוף לא מצליח לשבור את קשרי חלבון החיטה החדשה, מולקולת חלבון שלא התפרקה כראוי עלולה להיות מזוהה כפולש ומע' החיסון תתקוף אותה, דבר שיוביל למצבי דלקת ואלרגיה.

3. אכילה תכופה ומרובה :

זמינות המזון – בסופרים מסעדות ובתי הקפה גורמת לריבוי ארוחות ביום, נשנוש בין הארוחות

גורמת לנו להפריש אינסולין, כל היום ללא הפסקה.

זה אומר להיות במצב אגירה כל היום!!! – מה הפלא שהשמנת יתר היא מגיפה !

תזכרו הגוף לא יכול לשרוף שומן ולאגור שומן באותו הזמן.

4. שמני זרעים

= "שמנים צמחיים" כמו שתעשיית המזון אוהבת לכנות אותם. שמן קנולה, תירס, סויה, חמניות וכו...הם שמנים שעברו תהליכים כימיים, כמו כן הם עתירי אומגה –6 שמעודדת דלקתיות כרונית בגוף, אורך מחצית החיים שלהם מאוד ארוך ולוקח להם שנים ארוכות להתפנות מהגוף, יש להם נטיה להתחמצן בקלות. במחקרים רבים נמצא ששילוב של שמני זרעים עם עמידות לאינסולין

תאיץ מחלות לב, שבץ, סכרת ועוד...

5. סגנון חיים

עד לפני 100 שנה רוב האנשים עבדו פיזית ואכלו בין 2-3 ארוחות ביום. מידי פעם היו תקופות מחסור ואפילו תקופות רעב.

היום, רוב האנשים מנהלים חיים ישבניים והאוכל זמין להם בכל מקום, בכל כמות, בכל שעה ביממה ובלי מאמץ פיזי .

6. פירמידת מזון שגויה

גופים כלכליים אינטרסנטיים קבעו פירמידת מזון האמריקאית שנפוצה מהר בכל העולם.

הנחיות שניתנו לציבור -היו שיש לצרוך 60% מהמזון מפחמימות, דגנים ועמילנים.

הציבור מסתבר היה מאוד ממושמע ואימץ את ההנחיות האלה, כדרך חיים.

במקביל המליצו לצמצם צריכה של שומנים, בדגש על שומן רווי מן החי. טעות יסודית כי שומן הוא גורם שממתן עליית אינסולין.

השוואה בין שומנים לפחמימות, ותגובת הגוף אליהם, מחדדת את גודל המחדל !!!

מרבית בתי הספר לרפואה מקדישים 7-10 שעות מתוך 7 שנים לתזונה !

הפירמידה לעיל מוצגת עד היום כהמלצה לתזונה מיטבית .

למרות שספרי הרפואה מציגים את אותן עובדות לגבי שומן, פחמימה אינסולין ותגובת הגוף אליהם. ההמלצות התזונתיות הרשמיות הן הפוכות לחלוטין.

מה קורה בגוף כשאוכלים פחמימות ?

אכילה מרובה של פחמימות

מובילה לעליית סוכר חדה בדם

שמובילה לעליה חדה באינסולין בדם

אכילה של ארוחות רבות כאלה ביום גורמת להפרשה בלתי פוסקת של אינסולין

התאים לא מגיבים יותר לאינסולין

הלבלב בתגובה מפריש יותר אינסולין.

כשזה קורה מספיק פעמים לאורך שנים, הגוף יפתח עמידות לאינסולין.

את הסוכר העודף, הגוף אורז כשומן -טריגליצרידים

התאים במצב של הרעבה הן מאנרגיה והן מחומרי בניין – מתפתחות מחלות.

בהעדר בדיקת רמות אינסולין בדם בקופות החולים.

כשאנחנו מחפשים סימנים לעמידות לאינסולין בבדיקות הדם שלנו, טריגליצרידים גבוהים הם הסממן החשוב ביותר. כשהם גבוהים בזמן צום ( צום של 10 שעות לפני בדיקות דם) זה מעיד על רמות אינסולין גבוהות בדם.

הגוף מרגיש נח ובטוח בטווח מאוד צר של רמת סוכרים בדם.

הכמות הזאת שווה ל-1 כפית סוכר ביום .

ערכי הסוכר אצל אדם בריא הם:

80-130 בזמן אכילה ולאחריה

70-80 בין הארוחות

באורח חיים מערבי אנחנו צורכים ממוצע של 34 כפיות סוכר ליום !!!

כדי לשמור על רמת 1 כפית סוכר בדם בזמן שאנחנו אוכלים הרבה יותר סוכר,

אינסולין צריך לעבוד שעות נוספות.

בבדיקות דם רמת הסוכר וה-A1c יכולות להיות נורמליות, אבל רמות האינסולין גבוהות מאוד-כלומר יש כבר מחלה הורמונלית= עמידות לאינסולין.

רופאים, ומטפלים רבים טועים כאשר הם רואים A1C תקין ומסיקים מכך שהכל בסדר.

לעומת זאת אם ה-A1C לא תקין אפשר להסיק בוודאות שיש עמידות לאינסולין.

עמידות לאינסולין היא הגורם למחלות רבות :

1. סכרת

2. לחץ דם

3. השמנת יתר

4. אלצהיימר, פרקינסון , דמנציה

5. שחלות פוליצסטיות

6. גאוט

7. מחלות לב וכלי דם

8. כבד שומני -שחמת הכבד

9. טרשת עורקים

10. דלקת בלבלב

11. דום נשימה בשינה

12. סרטן

כל המחלות הנ"ל הן מחלות שנגרמו בגלל תזונה עתירת פחמימות וסגנון חיים לא בריא. הן ניתנות להפיכה מוחלטת רק עי תיקון סגנון החיים ואכילה נכונים.

תרופות למחלות הנ"ל לא באמת מרפאות, הן "מאזנות" את תופעות הלוואי – הרפואה המודרנית מתייחסת למחלות הנ"ל כאל מחלות כרוניות שלא ניתנות לריפוי.

בפועל הרוב הגדול של המחלות האלה ניתנות לריפוי מוחלט .

כשאני שומעת את הביטוי ה"מחלה שלי מאוזנת" -מחולי סכרת , עודף כולסטרול, לחץ דם גבוה ועוד...אני נחרדת - אין דבר כזה מחלה מאוזנת !!!!

או שאנחנו חולים ולוקחים תרופות או שאנחנו בריאים ולא נזקקים לתרופות !!!!

כל מי שחולה במחלה כרונית "מאוזנת " יודע שכדי לשמור על המחלה שלו "מאוזנת" מידי פעם הרופא יוסיף לו תרופות ו/או יגדיל את מינוני התרופות כי הקודמים כבר לא עובדים.

עמידות לאינסולין היא תופעה שקטה שרוב האנשים לא מודעים אליה, כי הרפואה המודרנית מתעלמת ממנה !

הרבה פעמים הסימפטומים של עמידות לאינסולין משויכים "לדברים אחרים"...

תסמיני עמידות לאינסולין שיכולים להדליק נורה אדומה :

1.השמנה בעיקר סביב המותניים (רוחב המתניים - צריך להיות חצי או פחות מהגובה שלכם).

2. עייפות, בעיקר אחרי ארוחה .

3. רעב בין הארוחות.

4.קושי לרדת במשקל.

5. חשקים למתוק, גם אחרי שאכלת כבר משהו מתוק -אין הרגשת סיפוק .

6.אצל 10% מהנשים עליה בטוסטסטרון וכתוצאה מכך ירידה בפוריות.

7. מתעוררים בבוקר עייפים.

8. השתנה מרובה.

9. ירידה באיכות הראיה.