שיבולת שועל או בשמה המדעי Avena sativa היא דגן נחשבת למזון בריא בגלל שהיא עשירה בנוטריאנטים
כמו מינרלים , חלבון , ויטמינים ועוד...בנוסף אין בה גלוטן. היא מומלצת כתחליף לקמח , כמזון תינוקות ,כמזון
בריאות תוך התעלמות ממרכיביה הלא בריאים. שבצריכה יומיומית עלולים אף לגרום למחלות .
בפוסט הנוכחי , אסביר :
· למה שיבולת שועל לא בריאה.
· למה המיתוג והשיווק שלה כמזון בריאות לצריכה יומיומית , גורמים לה להיות מזיקה .
· מהם לקטינים , מה הם מעוללים לנו במערכת העיכול ,
· איך אכילת מזון עשיר בלקטינים תורמת למגפת המחלות האוטואימיוניות שאנחנו חווים ,
כמו תמיד אשתדל לתת את כל הידע שברשותי ואתמוך זאת במחקרים מצורפים
האם כל מה שמוגדר כמזון בריאות , אכן בריא ?
ישנם מזונות / משקאות רבים שמשווקים כבריאים , כי מתייחסים למרכיב בריא שהם מכילים תוך
התעלמות ממרכיבים מזיקים , לדוגמה :
יין – כוס יין ביום זה בריא כי ביין יש נוגדי חמצון מעולים , זה נכון
אבל ביין יש גם אלכוהול –רעלן שמזיק מאוד לכבד שלנו .
קפה – יש בו תכונות נוגדות חמצון , מעודד שריפת שומן – זה נכון.
אבל בקפה יש גם טנינים שמעכבים עיכול וגורמים לאי ספיגה, קפה מעודד עליה של קורטיזול – הורמון הסטרס , כך למעשה הוא מעיר אותנו , תכונה מאוד מזיקה בצריכה של כמה כוסות קפה באופן יומיומי .
תרד בסלט, בשייקים – מלא בברזל , זה נכון אבל בתרד יש לקטינים (בהמשך נסביר מהם לקטינים ) שמונעים ספיגה ולכן תרד יהיה בריא רק בבישול
מוטב לא לאכול אותו טרי .
ועוד דוגמאות רבות ....
המלצה על מזון כמזון בריאות חייבת להתייחס לכל מרכיביו ולא רק לחלק מהם ,
בעיקר אם החלק הנותר לא רק שהוא לא בריא אלא מזיק ואף עלול לגרום למחלות .
שיבולת שועל היא מהמזונות הגרועים שיש , בגלל שהיא משווקת :
· כתחליף לקמח ,
· כתחליף לחלב
· כאופציה טובה לצליאקים כי אין בה גלוטן ,
· כמזון בריא לילדים ותינוקות ,
· כמזון בריאות שמומלץ לצרוך ממנו יומיום , !
מילה על גלוטן :
גלוטן הוא חלבון - לקטין מאוד מפורסם . (הסבר מפורט מהם לקטינים בהמשך )
שרוב האוכלוסייה רגישה אליו :
הוא גורם לבעיות עיכול, נפיחות עצירויות , כאבי בטן , מעי דליף , מחלות אוטואימיוניות ועוד...
מי שרגיש לגלוטן בדרגה גבוה מאוד –יחלה בצליאק
צליאק היא מחלת מעי אוטואימיונית שנגרמת מרגישות לגלוטן .
הרגישות מתבטאת בכך שמערכת החיסון (התאים הלבנים) במעי תוקפת את חלבון- גלוטן
וגורמת לדלקת שמסבה נזק לרירית (ציפוי) המעי- הדלקת פוערת חורים ברירית המעי .
מצב שנקרא מעי דליף .
בשיבולת שועל אין גלוטן , ולכן בטעות "הכשירו" אותה כדגן בריא .
אבל !!! גלוטן הוא רק אחד הלקטינים שיש בדגנים , הוא המפורסם שבהם .
כל הדגנים עשירים מאוד בלקטינים .
ללקטינים בדגנים יש שמות שונים, אבל כולם חלבונים מעכבי עיכול במבנה מאוד דומה לגלוטן .
בשיבולת שועל יש לקטין שנקרא אבנין .
רוב חולי צליאק רגישים גם לאבנין משיבולת שועל , לגליאדין בחיטה, סקלין בשיפון והורדאין בשעורה.
כולם לקטינים .
אבנין שהוא הלקטין בשיבולת שועל גרוע בדיוק באותה המידה כמו גלוטן , יש לו מבנה מולקולרי כמעט
זהה לגלוטן הוא פשוט פחות מפורסם .
האם יש דגנים ללא לקטינים ?
כן, דוחן ודורה הם היחידים מכל הדגנים .
מהם לקטינים - LECTIN ומה הקשר שלהם למחלות אוטואימיוניות ?
מהם לקטינים?
שם נוסף ללקטינים - אנטי נוטריאטים - מעכבי עיכול .
חלבון שנמצא בריכוז גבוה בצמחים , הריכוז הגבוה ביותר שלו נמצא בזרעים , ובפירות של הצמח .
ללקטינים יש השפעות מרחיקת לכת על הבריאות שלנו, בגלל היכולת שלו להקשר לתאים בגוף.
לגרום לתגובה דלקתית של מערכת החיסון .
לקטין הוא רעל שחלק מהצמחים משתמשים בו במידה
כזאת או אחרת כדי להגן על עצמם ועל הזרעים שלהם
מטורפים – חרקים, חיות ובני אדם.
לחיות יש יכולת להתגונן מפני טורפים , הן יכולות לברוח ,
לנשוך , לשרוט ולהילחם .
הדרך של צמחים להתגונן מפני טורפים – להיות רעילים !!!
המטרה של הצמח :
הצמח רוצה להגן על הזרעים שלו , לקטינים יגרמו לבעיה בעיכול ובספיגה של הטורף .
במטרה שהזרע ייצא בצואה של הטורף , כמו שהוא ללא פגע ויצליח לנבוט באדמה.
תסכימו איתי שזאת דרך מעולה לצמח להגן על המשך הקיום שלו .
התוצאה :
לקטינים גורמים לבעיית עיכול וספיגה לא רק של הצמח הספציפי , הם יפגעו בספיגה של כל מזון שנאכל
ביחד עם אותו צמח .כלומר אם אכלנו ארוחה שלמה שמכילה מוצר עם לקטינים כל הארוחה תיספג
הרבה פחות טוב .
דגנים וקטניות הם צמחים שנחשבים בריאים בגלל שיש בהם תכולת נוטריאנטים = חלבונים, עמילנים
ויטמינים ומינרלים גבוה, אבל יש בהם את תכולת הלקטינים הגבוה ביותר מכל שאר הצמחים .
לכן כל תכולת הנוטריאנטים הגבוה בדגנים וקטניות לא מאוד משמעותית עבורינו , כי יש בעיה לספוג
אותה .ומה שלא נספג בגוף שלנו , מתפנה החוצה בצואה .
כלומר אכלנו מזון עשיר בנוטראינטים , אבל הם לא נספגו ויצאו כמו שהם נכנסו .
ובנוסף דגנים עשירים בעמילן , עמילן היא מולקולה גדולה שמכילה מאות מולקולות של גלוקוז , כלומר
עמילן הוא סוכר , וסוכר גורם לשורה שלמה של מחלות .
לכן כל הדגנים הם בחירת מזון לא טובה .
מערכת העיכול שלנו סגורה וחיצונית לגוף.
היא למעשה צינור אחד ארוך שמתחיל בפה ומסתיים בפי הטבעת .
רק מה שפורק לחלקיקים קטנים והכי בסיסיים יצליח
להיספג דרך המחסום - רירית המעי למחזור הדם.
השאר יצא כפסולת דרך פי הטבעת .
אנחנו לא מה שאנחנו אוכלים , אנחנו מה שאנחנו סופגים !!!
איך לקטין גורם לבעיית עיכול וספיגה ?
לקטינים מצוידים בזרועות הצמדה שאותן הם מחברים לפחמימות כמו גלוקוז, לקטוז, פרוקטוז
ויוצרים קומפלקס חדש וקשה מאוד עד בלתי ניתן לעיכול .
זרועות ההצמדה מאפשרות להם להיצמד לתאי המעי ( רירית המעי ) ולפגוע ביכולת הספיגה של המעי .
יש לקטינים, כמו אלה שנמצאים בחיטה (ויטאגלוטנין), שיכולים להיצמד לתאי דם אדומים ועלולים
להצמית את הדם. בשעועית אדומה לא מבושלת יש לקטין שנצמד למעי וגורם לדלקת חריפה.
גם כשמשרים קטניות מספר שעות ואז מבשלים אותם , עדיין יש לקטינים במידה כזאת או אחרת –
הכמות משתנה מסוג לסוג .
גם הנבטה מפרקת רק חלק מהלקטינים .
רק בישול בסיר לחץ מפרק מקטניות את כל הלקטינים .
דוגמא ללקטינים שחום ובישול לא מפרקים אותם :
גלוטן , אבנין , גליאדין , סקלין והורדאין- כלומר לקטינים מדגנים .
לכן כדאי להימנע מהם , ובטח לא לצרוך אותם על בסיס יומיומי .
הנזק שלקטינים גורמים לרירית המעי , הוא נזק משמעותי שניקרא מעי דליף.
הוא קורה באפקט מצטבר, ככל שהחשיפה גדולה יותר לאורך זמן ארוך יותר , כך הנזק גדול יותר .
מעי דליף , נחשב לאחת הסיבות העיקריות שמובילות למחלות אוטואימיוניות .
לקטינים מצליחים להקשר לדופן המעי בצורה שהורסת את הוילאייז (סיסים=villi ) של הרירית מכאן
הדרך לפעירת חורים במעי- מעי דליף קצרה .
בבדיקת מעבדה נימצא שחצי שעה מהרגע שאוכלים קטניות ודגנים יש לנו כמות נכבדה של לקטינים בדם .
ללקטינים שונים יש זיקה – יכול קשירה לתאי גוף שונים
לדוגמא:
לקטינים של סויה יש להם זיקה לתאי מיטריוזיס – תאי רחם
גלוטן הוא לקטין מפורסם שיש לו זיקה לתאי מעי ולתאי בלוטת התריס
וכן הלאה ...
לכן מיתוג מזון כמזון בריאות גורם למזון להיות מסוכן יותר , כי המושג מזון בריאות מרמז על זה שבריא
לאכול את המזון יום יום , הוא הופך להיות תחליף למזונות אחרים והצריכה שלו גדלה .
בשנים האחרונות תכולת הלקטינים במזון הולכת וגדלה , כי כשמשביחים צמחים לגידולי מזון , תמיד
יתנו עדיפות למינים שיש להם עמידות גדולה יותר לחרקים ומזיקים, ויכללו את התכונה הזאת
בהשבחת הצמח - כך היבול גדל .
מהי אותה עמידות למזיקים?
לקטינים.
ישנם גורמים נוספים למעי דליף מלבד רגישויות למזון :
טפילים
דלקתיות של מערכת העיכול
Hippocrates אמר לפני 2500 שנה , וצדק :
“All disease begins in the gut”
השלכות של לקטים על הבריאות שלנו :
· לקטינים מעלים אינסולין – מוביל להשמנת יתר
בגרף ממול :ניסוי שבו חילקו 99 איש ל 3 קבוצות
לקבוצה הראשונה הזריקו אינסולין
לשנייה הזריקו לקטינים
ולשלישית הזריקו אינסולין ולקטינים
וכעבור שעה , שעתיים ושלוש שעות ,בדקו את רמת
האינסולין בדם .
גילו ש:
הקבוצה שהוזרק לה רק אינסולין הייתה עם רמות אינסולין הנמוכות ביותר בדם ,לעומת הקבוצות עם
הזרקת הלקטין ואינסולין +לקטין .- כלומר לקטין מעלה אינסולין בצורה מובהקת.
· לקטינים משבשים את תחושת השובע – הורמון השובע לפטין , וגורמים לאכילת יתר ועליה
במשקל .
במחקר שבדק את הקשר בין לפטין ללקטינים
לקחו 2 קבוצות עכברים :
קבוצה אחת קיבלה מזון ללא לקטינים , קבוצה שניה קיבלה מזון עם לקטינים
שמרו על כמות קלוריות זהה בין שתי הקבוצות
גם שעות האכילה היו זהות
התוצאה הייתה :
הקבוצה הראשונה נשארה במשקל תקין .
הקבוצה שקיבלה מזון עם לקטינים לא ידעה שובע הם אכלו ללא הפסקה והשמינו מאוד .
· רפלוקס-זליגה של מיצי קיבה לוושט = צרבת
לקטינים מעודדים רפלוקס כי הם פוגעים ביכולת הקיבה לייצר חומצות
קיבה ואז השסתום שבין הקיבה לוושט ( הספינקטר) לא ניסגר הרמטית
בגלל חוסר חומציות, ויש זליגה של מיצי קיבה לוושת .
· פרקינסון:
מחקרים חדשים מראים קשר הדוק בין צריכת לקטינים למחלת
פרקינסון ,
לקטינים מצליחים להקשר לעצב הואגוס ולהשפיע על הפרשת דופמין –
כאשר בדקו במשך 25 שנה חולים שעברו כריתה של עצב הואגוס מסיבות
רפואיות גילו שאחוז האנשים שחלה בפרקינסון ירד דרמטית ב- 50% פחות
מקרי פרקינסון מבכלל האוכלוסיה .
למה?
כי לקטינים שמתחברים לעצב הואגוס
מצליחים להגיע למוח , ולהפריע לייצור
דופמין – הבעיה המרכזית במחלת פרקינסון.
· מחלות אוטואימיוניות - לכל המחלות האוטואימיוניות יש מכנה משותף :
· מעי דליף
· מערכת החיסון תוקפת את הגוף בזיהוי מוטעה .
בשקופית הבאה אפשר לראות שבמחלות אוטואימניות תמיד יש מעי דליף :
מעניין לדעת :
ד"ר סטיבן גונדרי – קרדיולוג מנתח שמתמחה בהשתלות לב וחוקר אמריקאי כתב ספר בשם פרדוקס
הצמחים : והעלה מאוד את המודעות ללקטינים .
(5) This Man Thinks He Knows What Causes All Disease | Dr. Steven Gundry on Health Theory - YouTube –
בספר דר גנדרי כותב על גישה תזונתית חדשה שהוא מציע לשמירה על הבריאות של מערכת העיכול ובכלל
לשמירה על המשקל, ולחיוניות .הוא קורא לגישה החדשה - מהפכה!
היא מבוססת על שנים של מחקרים וניסיון קליני ומגובה גם בתיאוריות אבולוציוניות.
לטענת ד"ר גונדרי, הדיאטה החדשה שהוא מציע כבר הוכיחה את עצמה כמסייעת לטיפול בשורה של
מחלות ותסמונות, ובהן כל המחלות האוטואימוניות , אלרגיות, סוכרת,
כאבי ראש, ערפל מחשבתי , מעי רגיש, מחלות מעי דלקתיות, תסמונת העייפות כרונית, וכמובן – גם
השמנה, הספר מתאר את הסכנות הסמויות במזונות "בריאים".
דיאטת "פרדוקס הצמחים" יוצרת סוג חדש לגמרי של סיווג מזונות.
הוא מציע לחלק את המזון לקבוצות חדשות של "טובים ורעים",
כמו גם להוסיף לרשימת דיאטות "הנטולים" דיאטה נוספת - נטול לקטין.
דוגמא : איך הפכו הגוג'י ברי מסופר פוד לג'אנק פוד?
מיון המזונות על פי כמות הלקטין שהם מכילים, כפי שמציע ד"ר גונדרי, טורף את הקלפים לגמרי.
כמה מהמזונות הבריאים שאימצנו אל לבנו מידרדרים אל תחתית הפירמידה ומסתופפים יחד עם מזונות
הג'אנק, ובהם מזונות־על כמו הגוג'י ברי, הדגנים המלאים וגם הקטניות.
ובעיקר, ד"ר גונדרי מרסק לרסיסים את העיקרון הפשוט שרוב הדיאטות
והדיאטנים ברחבי העולם היו תמימי דעים לגביו: ירקות ופירות תמיד בריאים .
בספר הוא מציג סיפור ברוח תורת האבולוציה שמתאר איך הצמחים שרדו בזכות ייצור כמויות גבוהות
של לקטינים בעיקר בפירות וירקות שיש בהם זרעונים חשופים. כמו :במלפפונים ובעגבניות, למשל,.
ששייכים למשפחת הסולניים – משפחה רעילה במיוחד .
דר גנדרי מביא הוכחות נוספות ומסכם :
"הלקטין נצמד לקולטנים של הורמונים ומשבש את הפעילות ההורמונלית בגוף, ובפרט את זו של
האינסולין, וכך גורם להשמנה.
הוא ממריץ את פעילות המערכת החיסונית, וכך גורם לתגובה חיסונית מוגזמת של הגוף ומעורר אלרגיות
ומחלות אוטואימוניות. אצל חלק מהאנשים הוא גורם לתת משקל ולמחסור של גלוקוז
במוח, בעצבים או בשרירים.
בנוסף, מלחמתו של הגוף בלקטין, שמתרחשת באמצעות הפרשה של רוק, נזלת ומיצי עיכול, היא עצמה
גורמת לבעיות כמו נזלת, ליחה וצרבת".
הספר של דר גנטרי מופיע כבר חודשים ארוכים בכל רשימות הבסט סלרס בארה"ב.
לינקים למחקרים :
Celiac Disease & Oats: https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/21294
...
Celiac Disease & Oats: https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/arti
...
Oats are Inflammatory: https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/24240
...
Avenin in Oats: https://pubchem.ncbi.nlm.nih.gov/comp...
...
...
...
...
...
...
...
